העיירה רשקוב
לעיירה רשקוב יש מקום מכובד בהיסטוריה היהודית של מולדובה. בשנת 1914, חיו יותר ברשקוב למעלה מ-2,000 יהודים,
שהתפללו בארבעה בתי כנסת שונים. היהודים ברשקוב, נטלו חלק פעיל בחיי המסחר התוססים והחזיקו 50 חנויות בעיירה. שני הרופאים ברשקוב היו יהודים, בית המרקחת היה בבעלות חברים מהקהילה היהודית, גם מפעל לעיבוד העורות היחיד, פונדק ועוד.
רשקוב שוכנת בתוך נוף ציורי, ואוצרת בתוכה מאות שנים של שכנות טובה בין התושבים היהודים והלא יהודים, עם חיבור חזק בין התרבויות והמסורות.
כיום, נשארו שרידים מהתקופות המפוארות של ההיסטוריה היהודית של רשקוב. במקום שוכנים בתי עלמין יהודים עתיקים, ובהם גם קברו של רבי שבתי מרשקוב מראשוני תנועת החסידות. בעיירה גם שרידי בית הכנסת של רבי שבתי שנחשב לבית הכנסת הגדול ביותר שפעל במולדובה.
בית הכנסת הגדול
בית הכנסת הגדול של רשקוב, הוא בית הכנסת העתיק ביותר ששרד באזור. בית הכנסת נבנה בשנת 1749 מתרומות של חברי הקהילה היהודית המקומית. בית הכנסת הוא אחד מ-20 בתי הכנסת היפים ביותר של המאה ה-18 שנשתמרו באירופה. זהו מתחם ארכיטקטוני מונומנטלי שנבנה בסגנון הבארוק עם אלמנטים רומנו-גותיים ועיצוב רוקוקו. כל קיר בחזית ייחודי במבנהו ובמראהו.
הרב הראשון של בית הכנסת היה רבי יעקב יוסף כ"ץ הכהן, שהיה אב"ד רשקוב בין השנים 1748-1752, והיה מחשובי תלמידיו של מייסד תנועת החסידות הבעל שם טוב.
עד תקופת השלטון הקומוניסטי, שימש בית הכנסת הגדול כמרכז החיים הרוחניים של הקהילה היהודית הגדולה ברשקוב והאזור.
כיום, נשתמרו מהמבנה המקורי רק חלק מקירות האבן, וכמה אלמנטים מהחלקים הפנימיים של המבנה.
תנועת החסידות ברשקוב
ברשקוב פעלו שניים מראשוני תנועת החסידות, שהיו תלמידיו של הבעל שם טוב: רבי שבתי מרשקוב ורבי יעקב יוסף כ"ץ הכהן (מפולנאה).
ר' שבתאי בן צבי הירש מרשקוב, מגדולי תלמידיו של מייסד תנועת החסידות הבעל שם טוב. רבי שבתי חיבר את סידור 'רבי שבתי מרשקוב' על פי נוסח האר"י, ונחשב למקור המבוסס והאמין ביותר לנוסח התפילה של האריז"ל. גדולי האדמו"רים המשיכו להשתמש בסידור רבי שבתי מרשקוב גם בדורות האחרונים.
גם רבי יעקב יוסף מפולנאה בעל מחבר ספר "תולדות יעקב יוסף", מהמפורסמים שבתלמידי הבעל שם טוב, כיהן כרב ואב"ד של קהילת רשקוב בין השנים 1748-1752. בנו הרב אברהם שמשון החליף את אביו בתור רב הקהילה.
שנת 2022 התגלה קברו של רבי שבתי באחד מבתי הקברות היהודיים של רשקוב. עבודות האיתור שהובילו לגילוי ההיסטורי נערכו על ידי ארגון 'אהלי צדיקים' שפועל בכל רחבי העולם לאיור קברי צדיקים ובוצעו ביוזמתו של הרב הראשי למולדובה, הרב פנחס זלצמן.
אין ספק, קברו של ר 'שבתי יהפוך בעתיד הקרוב למקום הפולחן המבוקר ביותר באזורנו למאות ואלפי עולי רגל, כמו קבורתו של ר' נחמן באומן. ובמתחם עם בית כנסת גדול, שני בתי קברות, עשרות בתים יהודיים לשעבר, ששרדו בכפר ועדיין לא לגמרי את הרוח של היישוב היהודי האותנטי רשקוב הוא מקום מושך במיוחד לכל מי שרוצה לגעת ברוח ההיסטוריה, הקדושה, המיסטיקה והמסורת.
אגודת ישראל במולדובה, בשיתוף פעולה הדוק עם הממשל המקומי, פועלת להביא אורחים למקום משמעותי זה, להכין לוגיסטיקה ולסדר תשתיות לקליטתם.
תרומתך תהיה השקעה משמעותית לשיקום המורשת ההיסטורית והרוחנית היהודית הבולטת של רשקוב, שראשיתה למעלה מ-400 שנה.